יש לנו כלי מדהים ואנחנו מתעלמים ממנו.
הגוף שלנו הוא מוחשי, מציאותי. מביא את הדברים כמו שהם. במדויק.
בגוף הדברים ברורים. ברור מה טוב לנו ומה לא טוב לנו.
אני וגופי יוצאים לטייל...
יצאנו מהבית – מי לקח את מי? "אני" את הגוף? או הגוף לקח "אותי" האם באמת אפשר להפריד בינינו לבין גופנו?
בדרך כלל נתייחס לגוף בנפרד מאיתנו. אם כואב משהו נלך לרופא ונרצה שהוא יחזיר למוטב את האזור הסורר, כדי שנוכל להמשיך בחיינו ללא הפרעה של אותו חלק בגוף שכואב.
בדרך כלל נתייחס לגוף כאל בעיה שצריך לפתור. הגוף שמן מידי (דיאטה).. איטי מידי (ספינינג, ריצה) .... חסר מנוחה (הרפיה, מדיטציה)...חלש מידי (חדר כושר)... מקומט מידי (קרם אנטי אייג'ינג)...נמוך מידי (עקבים)... רחב מידי (בגד מסתיר)...
מחלקים את הגוף לחלקים
החשיבה היא בראש? בגוף?
אמר לי פעם קליינט שאת הראש שלו הוא לא שם בידיים של אף אחד.... ואני בסך הכל ביקשתי ממנו לשכב על הגב, להניח את הראש שלו על כפות הידיים שלי, ולהירגע....
רב האנשים נוטים לייחס את החשיבה לראש. אולם כשאנחנו מאוד עייפים, או מותשים או חולים קשה יותר לחשוב, כלומר אנו זקוקים לכל הגוף כדי לחשוב.
פעמים רבות כשכואב אזור מסוים בגוף, ננסה להתעלם מהכאב, דרך התעלמות מהתחושות באזור. ובכך מפרידים את האזור מכל הגוף כשלמעשה יש כאב בגוף.
ההתייחסות המצויה היא בחלקים: אני והגוף, "יש לי כוח, אבל הרגלים עייפות", מחייכים חיוך רחב ושונאים בחזה, מלאים באנרגיה ובכל זאת נשארים פסיביים....
ההפרדה בין הגוף ל"בינינו" מיועדת לווסת את העוצמה של מה שאנחנו חווים בסיטואציות ובזמנים שונים. אנחנו מנסים לווסת את עוצמת הכעס, עוצמת ההתרגשות, עוצמת הכאב, כי זה יותר מידי עבורנו באותו זמן. מווסתים את העוצמות בעיקר ע"י כיווץ והחזקה של אזורים מסוימים בגוף.
בצורה זו אנו מכניסים עצמנו למסגרת של שליטה בגוף, בחוויות, ברגשות בתחושות – שלוקחת מאיתנו את החופש – עד שבשלב מסוים נרגיש מוגבלים, חנוקים, חסרי מוטיבציה, ואולי אף נפסיק לזהות מה אנחנו רוצים.
כך אנו שמים יותר ויותר פילטרים בינינו לבין העלם, ומרגישים את החיים במעומעם, או בעוצמות רבות מידי, מתוך חשש לאבד שליטה.
בדרך זו אנחנו מאבדים את המיץ של החיים.
להחזיר התשוקה לחיים
כשלומדים דרך הגוף בשיטת גרינברג, לומדים להפסיק את ההחזקה והשליטה הזו בגוף, ולהחזיר חופש לחיים. כשעושים זאת התשוקה לחיים חוזרת, אפשרויות חדשות נפתחות, הויטליות חוזרת ונעשים יותר בהירים.
לומדים דרך הגוף להפסיק החזקה ושליטה של רעיונות מקובעים, של דפוסי התנהגות לא רצויים, של דפוסי הגנה מעכבים, של הרגלים לא רצויים, וגם של סימפטומים וכאבים פיזיים.
לומדים את ההתנהלות שלנו עם האזורים המוחזקים, שקשורים לכאב, או לדפוס ההתנהגות שנרצה לשנות, מפסיקים את אותו התנהלות מגבילה, ומרוויחים בריאות ואיכות חיים טובים יותר.
למידה בשיטת גרינברג מתייחסת לאבני היסוד של אותה חוויה – כל תחושה של יותר מידי (או פחות מידי), איפה ואיך אנחנו עוצרים את הכוח/אנרגיה שלנו בגוף, הגדלה של היכולות שלנו לשים לב לעצמנו ולסביבה.
לומדים איך להתמודד עם פחד, ואיך להתמודד עם כאב. לומדים לזהות תחושות בסיסיות בגוף, לומדים חופש תנועה בגוף.
דוגמא:
ללמוד דרך הגוף איך להפסיק להשתעמם
מיכל היא קליינטית שלי והיא הגיעה אלי לאחר שהבינה שאם לא תשנה משהו משמעותי בחיים שלה, חייה יישארו אפורים וחסרי חיות...
מיכל בת 32, רווקה, גרה בדירה משלה, קרוב להוריה. בכל ערב כשמשעמם לה הולכת להורים. לדבריה במקום לצאת, לפגוש אנשים, למצוא בן זוג - בסופו של יום עבודה, מעדיפה את הנוחות. לפעמים נפגשת עם חברות בבתי קפה, פה ושם מועדון. די משעמם לה, אין משהו שמלהיב אותה, מרגש אותה - שיגרה.
היא הבינה שבתוך השעמום היא איבדה את הסקרנות, המוכנות להתרגש, להתלהב, להכיר. מצב שיכול להמשך שנים.
במצב זה מיכל התחילה תהליך למידה דרך הגוף .
מה הקשר בין שעמום לגוף?
שעמום היא חוויה שניתן לזהות פיזית. מיכל למדה לזהות שכשהיא משתעממת יש את קצב התנועה היותר איטי שאופייני לזמן הזה, את הדיבור האופייני, השפיפות המסוימת של החלק העליון של הגוף, הנשימה האופיינית, הבעת הפנים האופיינית ועוד.
דרך טכניקות שונות של מגע, הנחיות לגבי תשומת לב לגוף, לנשימה ולתנועה, לימדתי את מיכל לזהות מה היא עושה בגוף, איך היא מתנהלת עם אזורים שונים בגוף. איך היא מאמצת שרירים מסוימים בגב, איך היא מחזיקה בנוקשות שרירים בפנים, איך היא מעמעמת את התחושה באזור הרגליים, איך נושמת, איך מקבעת את הגוף.ועוד ועוד.
מיכל הפסיקה להפריד "בינה" לבין הגוף, התחילה להרגיש את הגוף במלואו, העלתה את רמת האנרגיה שלה, התחילה לשים לב למה שקורה מסביב, לפגוש אנשים –יצאה מהקיבעון והשעמום.
הדוגמא של מיכל היא רק אחת מתוך רבות..יש מקרים רבים בהם אנו יכולים ללמוד על עצמנו דרך הגוף ולהתמודד באמצעותו...
מתי אתה לומד דרך הגוף?
שים לב הגוף מנחה אותנו כל הזמן :
גלשת באינטרנט, והתחלת להרגיש מתח בעורף – הזזת את הראש כדי לשחרר את העורף. זו למידה דרך הגוף. אם המתח בעורף יחזור על עצמו תצטרך למצוא דרך מדויקת יותר ללמוד דרך התחושה בעורף. אולי תוכל לזהות מה אתה עושה שבונה את המתח בעורף, ולהפסיק. יתכן למשל שזה המאמץ בעיניים, יתכן שזה כיווץ בכתפיים, יתכן שזה קשור לנשימה. הרבה אפשרויות קיימות אם רק תרצה לחקור ולחפש...
בהצלחה!
